ליווי משפטי

מה זה אומר "ליווי משפטי" לנפגעי עבירה? 

החוק, מעניק זכויות רבות לנפגעי העבירה, בשלבים השונים של ההליך הפלילי, כבר משלב הגשת התלונה במשטרה ולאורך ההליך המשפטי. 

נפגעים רבים, מטבע הדברים ומטבעה של פגיעה שמפרה את האיזון והמשקל מחיי היום יום, אינם בקיאים בנושאים אלה, אינם מודעים לזכויותיהם, ולכן אינם יודעים מה לבקש ומה מגיע להם. 

כאן המחלקה המשפטית של המרכז הישראלי למוגנות נכנסת לתמונה.

בראש ובראשונה אנחנו כאן כדי להיות כתובת מקצועית לפגיעה מינית זאת לצד ליווי טיפולי המוענק במרכז.

המטרה העיקרית שלנו הינה ליידע את הנפגעים, בזמן אמת, ברגע המשבר או אחריו בזכויות המגיעות להם ולדאוג להנגשת הזכויות וליישומן בהתאם לרצונם של הנפגעים. 

כחלק מהליווי והייצוג המשפטי שלנו, המרכז מתווך את המידע ויוזם קשר עם גורמי אכיפת החוק, בהתאם לשלב בו נמצא ההליך, והכל על מנת להקל על נפגעי העבירה ולתמוך בהם בשלבים אלו, והכל בדרך של מענה מקצועי ורגיש לאורך הדרך כולה.

נעמוד על הזכויות של נפגעי העבירה בעבירות מין לפי החלוקה הכרונולוגית של ההליך הפלילי:

• חקירה במשטרה
• זכויות המוענקות בעת ההליך המשפטי
• זכויות המוענקות בסיום ההליך המשפטי ואחריו

מהן הזכויות העיקריות בעת הליך החקירה?

• במידה ונפגעי עבירת המין הינם מתחת לגיל 14, תתבצע החקירה על ידי חוקר/ת ילדים בעל הכשרה מיוחדת לכך והחקירה תתקיים במרכז הגנה (בית לין) או במוסד החינוכי בו לומד הנפגע, ולא בתחנת משטרה.
• בעת הגשת התלונה למשטרה בגין עבירת מין, זכאי נפגע/ת עבירה לבקש להיחקר על ידי חוקר/חוקרת ממינו של הנפגע, בהתאם לרצונו.
  החקירה מתואמת מראש על ידנו במועד ובשעה הנוחים לנפגע העבירה מול חוקר/חוקרת רלוונטיים.
• נפגע עבירת מין המוזמן לחקירה זכאי לנוכחות אדם נוסף שילווה אותו בעת החקירה, לפי בחירתו, כל עוד אין בכך כדי לפגוע בחקירה.
  כחלק מהשירות שאנו מציעים, ילווה נפגע העבירה בעת מסירת העדות ע"י מתנדבת שהוכשרה על ידי המרכז הישראלי למוגנות.
• במהלך החקירה ככלל אסור לחוקר לשאול את נפגעי העבירה שאלות על עברו המיני (אלא אם הדבר חיוני והכרחי לחקירה).
• יודגש כי במידה ומדובר בעבירת מין מסוג אונס או מעשה סדום, אשר בוצעה בטווח של שעות/ימים אחדים, מומלץ לפנות לחדר אקוטי (חדר 4) שנמצא במרכזים רפואיים ברחבי הארץ- חדר 4 מאפשר קבלת טיפול ראשוני רפואי ונפשי ותיעוד ראשוני של איסוף ראיות שיוכלו לשמש להליך פלילי עתידי (איסוף דגימות DNA ועוד).
  עוד יודגש כי נטילת ערכת אונס אינה מותנית בהגשת תלונה למשטרה (למעט מקרים שבהם חלה חובת דיווח על פי החוק)
• לעיתים בעת הגשת תלונה למשטרה נדרשת התייחסות באשר לחומרים טיפוליים שונים עימם נמצא נפגע העבירה בקשר טיפולי (פסיכולוג, פסיכיאטר, עו"ס), חומרים שעליהם חל חיסיון ולא ניתן לחשוף אותם ללא הסכמת המטופל.

עם זאת, יתכנו מקרים שבהם בעת חקירת המשטרה או בהליך הפלילי, לצורך חקירה, יתבקש נפגע העבירה להסיר את החיסיון הטיפולי על חומרים אלה מטעמים של רלוונטיות, חקר האמת או הגנת נאשם. בהקשר זה יצוין כי באפריל 2023 נכנס לתוקפו חוק חיסיון ראיות על חומר טיפולי, כך שהחוק תוקן באופן שמרחיב את ההגנה על החיסיון הטיפולי של מסמכים אלו כך שהיקף המידע שיימסר מתוך החומר הטיפולי יכלול רק את המידע המדויק והרלוונטי עבורו נדרש המידע ולא את כל החומר הטיפולי.

• במסגרת זו, נפגע עבירה זכאי להיוועץ עם עו"ד מטעמו בעניין הסרת החיסיון כבר בשלב החקירה המשטרתית.
• חשוב להדגיש כי לנפגע העבירה עומדת הזכות לסרב לגלות את החומר הטיפולי והדבר לא יעמוד לו לרועץ.
• לנפגע העבירה זכות להביע עמדה בשאלת הסרת החיסיון הטיפולי בפני בית המשפט או בפני התובע.
• נפגע העבירה זכאי שאיש מקצוע מטעמו יביע עמדה בפני בית משפט באשר להסרת החיסיון.
• הדיון בבקשה להסרת החיסיון הטיפולי ייערך בדלתיים סגורות. נפגע העבירה זכאי להיות מלווה על ידי אדם נוסף מטעמו לדיון.

כחלק מהשירות- עו"ד של המרכז, בתיאום עם הפרקליטות, תעבור על החומרים ותאשר מסירתם, בהתאם לשק"ד מקצועי ובתיאום עם עמדת הנפגע, וזאת טרם העברתם לעיון ההגנה.

במידה והוחלט לסגור את התיק מבלי שיוגש כתב אישום- לנפגע העבירה עומדת זכות לערור על ההחלטה בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה לפרקליטות המדינה. במצב דברים זה תתאפשר גישה לעיון בחומר החקירה שעמד בבסיס ההחלטה, וניתן לתקוף את שיקול הדעת של הגוף הסוגר במטרה לשכנע בפתיחת התיק מחדש.

טיפול בהגשת ערר במרכז הישראלי למוגנות נעשה בשני שלבים, בשלב הראשון, ולאחר קבלת חומרי החקירה, מעיין עו"ד מהמחלקה המשפטית בחומרים, ורק במידה ועו"ד סבור כי יש סיכוי בהצלחת הערר- מוגש ערר מקצועי ומקיף מטעם המרכז הישראלי למוגנות.

הסיבה לכך נעוצה שאנו מאמינים שאין טעם בהגשת ערר סרק, בו עולה להבנתנו המקצועית מניסיון רב שנים, כי אין בחומר החקירה כל סיכוי להפוך את החלטת הסגירה, זאת בשים לב למתח הנפשי הרב שהדבר מעורר אצל נפגע העבירה והן בשל העלויות הכספיות הכרוכות בכך. 

ליווי משפטי לנפגע העבירה בעת ההליך הפלילי

• החוק מגן על נפגעי העבירה בכך שחל איסור לפרסם כל פרט שעלול להביא לזיהויו וברוב המקרים הדיונים יתקיימו בבית המשפט בדלתיים סגורות.
• במידה והפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום כנגד הפוגע (הנאשם) שביצע לכאורה את העבירה כנגד נפגע העבירה, קמה הזכות לנפגע העבירה לעיין בכתב האישום ולקבל עותק ממנו (ככל שאין מניעה אחרת או שהדבר עלול לפגוע בהליך המשפטי)
• ליווי נפגע העבירה לדיונים המתנהלים בעניינו בבית המשפט. יצוין כי לצורך הכנת נפגע העבירה לעדות, אנו ממליצים להגיע לסיור מוקדם באולם בית המשפט כדי להקל את המעמד ביום העדות.
• במידה ונפגע העבירה זקוק להתאמות מיוחדות בעת שהותו בבית המשפט וזאת כדי למנוע מגע או תקשורת בינו לבין הפוגע או מי מטעמו, ניתן לבקש זאת מבעוד מועד (חדר המתנה ייעודי, ליווי מאבטח לאולם וכו')
• נפגע בעבירת מין יכול לבקש למסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם (שיצפה בעדות במעגל סגור) אלא בנוכחות בא כוחו של הנאשם בלבד.
• ככלל, לא יתיר בית המשפט לשאול שאלות אודות עברו המיני של נפגע העבירה אלא אם יסבור הדבר נדרש באופן הכרחי לבירור העניין.
• זכותו של נפגע העבירה להביע עמדה לעניין העונש בשלב הסדר הטיעון שנשקל על ידי הפרקליטות עם הנאשם, הפוגע, בעונש מיקל יותר. באפשרותו של נפגע עבירת מין לסרב להסדר המוצע על ידי הפרקליטות וכן להביע את עמדתו בכתב או בע"פ מול הגורם המאשר בפרקליטות בתוך 14 יום מהמועד שההסדר הובא לידיעתו ולהתנגד להסדר הטיעון המתגבש.
• יצוין כי הפרקליטות מחוייבת ליתן לנפגע העבירה להביע את עמדתו, היא אינה מחויבת לקבלה, ויכולה להגיע להסדר עם הנאשם, חרף התנגדות נפגע העבירה להסדר.
• מאחר ומדובר בהחלטה מינהלית של הרשות, באפשרות נפגע העבירה לעתור כנגד החלטת הגורם המאשרר בפרקליטות את ההסדר לבג"צ בבקשה לבטל את ההסדר.
• בשלב הטיעונים לעונש, לאחר שהפוגע הורשע בעבירה כלפיו על ידי בית המשפט, יש לנפגע זכות למסור הצהרה בכתב לבית המשפט, בטרם גזירת הדין, על הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו בעקבות הפגיעה המינית שביצע בו הפוגע. יצוין כי באפשרותו של ב"כ הנאשם לבקש לחקור את נפגע העבירה על התצהיר בבית המשפט.
• במקרים מסוימים, מעניק החוק לנפגע העבירה זכאות כי יוגש בעניינו תסקיר נפגע עבירה שייערך על ידי עו"ס מטעם שירות המבחן המפרט את הפגיעה והשלכותיה על חייו של נפגע העבירה. 
• במידה והנאשם מגיש בקשה לעיכוב הליכים במשפט, לנפגע העבירה יש זכות להביע עמדה באשר להליך זה.

ליווי משפטי לאחר ההליך הפלילי

• נפגע העבירה זכאי לכל הזכויות בהליך בערכאה הראשונה גם בהליך הערעור. במידה ונפסקו פיצויים לנפגע העבירה, והנאשם מבקש לערער על סכום הפיצוי לבית המשפט, מחובתו לצרף את נפגע העבירה כמשיב, דבר שהופך אותו למשיב רשמי להליך עצמו ולהביע את עמדתו לעניין הפיצוי שנפסק לזכותו.
• לנפגע עבירת מין חמורות, יש זכות להביע עמדה בפני וועדת השחרורים הדנה בעניינו של אסיר המבקש להשתחרר שחרור מוקדם ממאסר לאחר שזה ריצה 2/3 ממאסרו ("קיצור שליש") ומבקש שחרור מוקדם. עמדת נפגע העבירה, ככלל תוגש בכתב, ויש מקרים שבהם ניתן לפנות לוועדת השחרורים ולבקש להופיע בפניה פיזית ולהביע את העמדה באשר לבקשת האסיר במעמד הדיון בבקשה. 
• לנפגע עבירה יש זכות לקבל מידע אודות יציאתו של האסיר לחופשה מבית המאסר וכן לעניין מועד סיום מאסר של האסיר שפגע בו.
• באפשרות נפגע העבירה להגיש בקשה לבית המשפט להרחיק את עבריין המין שסיים לרצות את מאסרו מסביבת נפגע העבירה.
• במידה והעבריין מין הגיש בקשת חנינה לחון אותו ולא לשאת בעונשו, באפשרות נפגע העבירה להביע עמדה בעניין זה, כדי שמחלקת חנינות במשרד המשפטים המטפלת בבקשה תשקול במסגרת שיקוליה גם עמדה זו.

לסיכום- כפי שניתן לראות, החוק מעניק זכויות רבות לנפגע העבירה, אנחנו כאן כדי להנגיש זכויות אלה, לדאוג כי ימומשו במלואן, לאורך כל ההליך המשפטי, יד ביד עם נפגע העבירה עד לסיום ההליך המשפטי ואף לאחריו. 

הזכויות הן שלכם. החובה למימושן היא שלנו.