מהן הזכויות העיקריות בעת הליך החקירה?

• במידה ונפגעי עבירת המין הינם מתחת לגיל 14, תתבצע החקירה על ידי חוקר/ת ילדים בעל הכשרה מיוחדת לכך והחקירה תתקיים במרכז הגנה (בית לין) או במוסד החינוכי בו לומד הנפגע, ולא בתחנת משטרה.
• בעת הגשת התלונה למשטרה בגין עבירת מין, זכאי נפגע/ת עבירה לבקש להיחקר על ידי חוקר/חוקרת ממינו של הנפגע, בהתאם לרצונו.
  החקירה מתואמת מראש על ידנו במועד ובשעה הנוחים לנפגע העבירה מול חוקר/חוקרת רלוונטיים.
• נפגע עבירת מין המוזמן לחקירה זכאי לנוכחות אדם נוסף שילווה אותו בעת החקירה, לפי בחירתו, כל עוד אין בכך כדי לפגוע בחקירה.
  כחלק מהשירות שאנו מציעים, ילווה נפגע העבירה בעת מסירת העדות ע"י מתנדבת שהוכשרה על ידי המרכז הישראלי למוגנות.
• במהלך החקירה ככלל אסור לחוקר לשאול את נפגעי העבירה שאלות על עברו המיני (אלא אם הדבר חיוני והכרחי לחקירה).
• יודגש כי במידה ומדובר בעבירת מין מסוג אונס או מעשה סדום, אשר בוצעה בטווח של שעות/ימים אחדים, מומלץ לפנות לחדר אקוטי (חדר 4) שנמצא במרכזים רפואיים ברחבי הארץ- חדר 4 מאפשר קבלת טיפול ראשוני רפואי ונפשי ותיעוד ראשוני של איסוף ראיות שיוכלו לשמש להליך פלילי עתידי (איסוף דגימות DNA ועוד).
  עוד יודגש כי נטילת ערכת אונס אינה מותנית בהגשת תלונה למשטרה (למעט מקרים שבהם חלה חובת דיווח על פי החוק)
• לעיתים בעת הגשת תלונה למשטרה נדרשת התייחסות באשר לחומרים טיפוליים שונים עימם נמצא נפגע העבירה בקשר טיפולי (פסיכולוג, פסיכיאטר, עו"ס), חומרים שעליהם חל חיסיון ולא ניתן לחשוף אותם ללא הסכמת המטופל.

עם זאת, יתכנו מקרים שבהם בעת חקירת המשטרה או בהליך הפלילי, לצורך חקירה, יתבקש נפגע העבירה להסיר את החיסיון הטיפולי על חומרים אלה מטעמים של רלוונטיות, חקר האמת או הגנת נאשם. בהקשר זה יצוין כי באפריל 2023 נכנס לתוקפו חוק חיסיון ראיות על חומר טיפולי,  כך שהחוק תוקן באופן שמרחיב את ההגנה על החיסיון הטיפולי של מסמכים אלו כך שהיקף המידע שיימסר מתוך החומר הטיפולי יכלול רק את המידע המדויק והרלוונטי עבורו נדרש המידע ולא את כל החומר הטיפולי.

• במסגרת זו, נפגע עבירה זכאי להיוועץ עם עו"ד מטעמו בעניין הסרת החיסיון כבר בשלב החקירה המשטרתית.
• חשוב להדגיש כי לנפגע העבירה עומדת הזכות לסרב לגלות את החומר הטיפולי והדבר לא יעמוד לו לרועץ.
• לנפגע העבירה זכות להביע עמדה בשאלת הסרת החיסיון הטיפולי בפני בית המשפט או בפני התובע.
• נפגע העבירה זכאי שאיש מקצוע מטעמו יביע עמדה בפני בית משפט באשר להסרת החיסיון.
• הדיון בבקשה להסרת החיסיון הטיפולי ייערך בדלתיים סגורות. נפגע העבירה זכאי להיות מלווה על ידי אדם נוסף מטעמו לדיון.

כחלק מהשירות- עו"ד של המרכז, בתיאום עם הפרקליטות, תעבור על החומרים ותאשר מסירתם, בהתאם לשק"ד מקצועי ובתיאום עם עמדת הנפגע, וזאת טרם העברתם לעיון ההגנה.

במידה והוחלט לסגור את התיק מבלי שיוגש כתב אישום- לנפגע העבירה עומדת זכות לערור על ההחלטה בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה לפרקליטות המדינה. במצב דברים זה תתאפשר גישה לעיון בחומר החקירה שעמד בבסיס ההחלטה, וניתן לתקוף את שיקול הדעת של הגוף הסוגר במטרה לשכנע בפתיחת התיק מחדש.

טיפול בהגשת ערר במרכז הישראלי למוגנות נעשה בשני שלבים, בשלב הראשון, ולאחר קבלת חומרי החקירה, מעיין עו"ד מהמחלקה המשפטית בחומרים, ורק במידה ועו"ד סבור כי יש סיכוי בהצלחת הערר- מוגש ערר מקצועי ומקיף מטעם המרכז הישראלי למוגנות.

הסיבה לכך נעוצה שאנו מאמינים שאין טעם בהגשת ערר סרק, בו עולה להבנתנו המקצועית מניסיון רב שנים, כי אין בחומר החקירה כל סיכוי להפוך את החלטת הסגירה, זאת בשים לב למתח הנפשי הרב שהדבר מעורר אצל נפגע העבירה והן בשל העלויות הכספיות הכרוכות בכך.